מאז תחילת ימיה, האנושות נעזרה בחיבור לרוחניות, לגבוה ולנשגב ממנה. מכל מיני סיבות במאות השנה האחרונות חלקים באנושות פנו עורף לחלק זה. העניין הוא, ללא קשר לדת, חוקים, או גאוגרפיה, שחיבור לרוח ולרוחניות הינו אלמנט מאד עוצמתי שעוזר ותומך ברבים מאיתנו.
באופן אישי, אני נתקלת לא מעט בנשים (וחויתי בעצמי בעבר) שחושבות ולעיתים בטוחות שהדרך הרוחנית שלהן תמנע מהן אתגרים, תגן עליהן, תפתור את כל הקשיים והבעיות, ששום דבר מאתגר או קשה לא יכול לקרות ואם כן קרה אז נוצרת אשמה, בטח משהו בך זימן את האירוע או האתגר.
ככל שנסכים לראות את כ-ל מה שקורה, לא רק את הטוב, הבטוח, הנוח, המוגן, נוכל לראות שזאת אסטרטגיה מהממת שטומנת בתוכה אשליה של שליטה:
-אם רק אשמור שבת בודאי לא יקרה לי איקס
-אם רק אוכל בריא לעולם לא אהיה חולה
אם רק אשכנע את כולם לחשוב כמוני, העולם יהיה מקום טוב יותר
האמת מורכבת הרבה הרבה יותר. המציאות היא מציאות וכנראה ניתן לשנות חלקים ממנה, באח שלא אתווכח על כך, מה שכן אפשר לשנות בודאות זה את ההתנהלות שלנו מולה, את איך אני מגיבה מולה בפנים ובחוץ.
במקום הזה יש המון שיפוטיות וחוסר קבלה, כך בעיני. חוסר קבלה של העצמי קודם כל כמובן. הציפיה מעצמנו למושלמות, לחיים ללא רבב, לכך שתוצאה תמיד תלויה רק במעשים. מי שעוסק בחקלאות יודע שמלבד השתיל באדמה וכמות ההשקיה יכולה להגיע קרה, יכולים להגיע חלזונות רעבים, יכולה להגיע שמש חזקה וכל זה אינו תלוי בהכרח בעבודתו של החקלאי, מיומן ככל שיהיה.
נראה ברור שבמקרה כזה יש גורמים נוספים שמשפיעים על הסיטואציה ונראה ברור במצב כזה שהאדם אינו האחראי הבלעדי לתוצאות. משום מה, כאשר מדובר בתחומים אחרים בחיים רבים מאיתנו כל כך מנותקים וכל כך שקועים באינדיוידואליזם, שאיננו רואים שאנחנו חלק ממערכת שלמה שמשפיעה עלינו באופן תרבותי, כלכלי, חברתי ועוד.
כך ענייני הרוח יכולים לחבר את כולנו למקום גבוה יותר בו אנחנו חלק משלם גדול יותר בו יש לנו אחריות, יש לנו יכולת השפעה, ממש כמו חקלאי ששותל לפי העונה המתאימה ומשקה בכמות המתאימה, אך ללא האשמה הנוצרת כאילו כל העולם מסתובב סביבנו בלבד. לאן תבחרי לקחת את הרוחניות שלך?